כדי לחזק את היצירתיות, מציעה לאמץ את שיטת ה"שמש" בה אני אוהבת להשתמש:
מציירים שמש – עיגול עם קרניים, רושמים את הבעיה במרכז, ואז מנסים למצוא כמה שיותר דרכים על מנת להתמודד איתה. אם מילאתם מהר מאוד את הקרניים, הוסיפו עוד! כך יצוצו לכם רעיונות שעליהם לא חשבתם קודם. בשלב זה לא פוסלים אף רעיון - יותר רעיונות – יותר טוב.
בשלב הבא, מתחילים להוריד רעיונות – מוחקים את אלה שכבר ניסיתם ולא עבדו, מוחקים את אלו שלא אפשריים, ונשארים עם 2-3 רעיונות חדשים.
כשמעיין רצתה ללמוד קורס קיץ של שבועיים באוניברסיטת תל אביב, אבל עוד לא ידעה להתנהל לבד בתחבורה ציבורית. חשבנו יחד מה ניתן לעשות: הכי בטוח היה להסיע אותה, מה שהיה חוסך לה ולי את הלחץ מהדרך, ואת החרדה שהיא תאבד ולא תמצא את דרכה. אבל פתרון זה היה יוצר תלות בי ולא מקדם עצמאותה.
נעזרנו בשיטת השמש ומצאנו כמה פתרונות אפשרים: שעון איתור על מנת שנוכל לעקוב אחר נסיעתה והיא תוכל לצלצל ממנו אלינו עם משהו ישתבש, לימוד הנסיעה באופן מדורג – כל פעם שלב, העזרות באחיה שלמד באוניברסיטה וגר במעונות, ועוד. בחרנו בתהליך מדורג ולימדנו אותה, שלב אחרי שלב, כאשר אחיה חיכה לה בתחנת הרכבת בתל אביב ולימד אותה להגיע משם לאוניברסיטה. כך מעין נעשתה מומחית בנסיעה בתחבורה ציבורית והיא מגיעה לכל מקום שרוצה.
את השיטה ניתן ללמד גם את הילדים ולחפש רעיונות יצירתיים יחד איתם.
עוד על יצירתיות בהורות - בפוסט הבא.
באהבה, אורלי