top of page
  • תמונת הסופר/תOrly Tsabar

האמונה בכוחה של תקווה ובשינוי אפשרי – תכירו את וילמה רודולף

עודכן: 30 באוק׳ 2020

"הרופאים אמרו לי שלא אוכל ללכת. אימי אמרה לי שאוכל. האמנתי לאימי."

(Wilma Rudolph אלופה אולימפית באתלטיקה קלה כנגד כל הסיכויים)

וילמה רודולף נולדה ב 1940, למשפחה אפרו אמריקאית ענייה בטנסי.

כילדה היא אהבה לרוץ עד שלפתע בגיל 6 היא הרגישה שמשהו עוצר אותה.

הרופאים שבדקו אותה אבחנו, כי לקתה בפוליו. אותה מחלה משתקת שגרמה לרגלה השמאלית להתכנס ולהתעוות פנימה. להקשות את שריריה ולהקשות באופן פנומנלי על ההליכה.

הרופאים הודיעו בצער לוילמה ולאמה, שלצערם וילמה לא תשוב לרוץ ולהלך בקלות עוד לעולם.



אי שם בשנות ה-40, תקופה חשוכה לאפרו אמריקאים בארה"ב, תחת תחושה של 'אין מה לעשות' החזיקה בלאנש באמונה ותקווה חסרות פשרות, שגורלה של בתה יכול להיות אחרת וכי תפקידה לעזור לה להאמין ביכולתה לשנות את רוע הגזירה.

היא החדירה בוילמה את התקווה והאמונה בשינוי.


במרחק 80 ק"מ ממקום מגוריהם בטנסי (תחשבו על 80 ק"מ לפני 80 שנה...) היא מצאה את הרופא הנכון, שקיבע את רגלה השמאלית של וילמה בסוג של סד ולו מנגנון ברזל שכיסה את כול הרגל ואיפשר לוילמה ללכת תוך צליעה קשה.

אחת לשבועיים עשו האם ובתה את הדרך למרפאה הרחוקה.

מדיי יום אחיה הגדולים של וילמה הקפידו לעסות את רגלה החלשה למתוח ולהחיות את שריריה.

שש שנים מאוחר יותר וילמה שבה ללכת ולרוץ כאילו מעולם לא היתה משותקת.

וילמה גדלה והתפתחה ככל ילדה ונערה רגילה. היא התנשאה לגובה 1.80 והצטרפה לנבחרת הכדורסל של התיכון בטנסי ומשם לא רחק היום, עד שמאמן האתלטיקה זיהה את הפוטנציאל הבלתי נגמר של הנערה המוכשרת וביחד החלו לסלול עבורה את הדרך עד לפודיום של אולימפיאדת רומא בה זכתה וילמה ב-3 מדליות זהב בריצות ל-100, 200 ו-4X100 תוך שהיא שוברת פעם אחר פעם את שיאי העולם.

וילמה רודולף פרשה עוד לפני שיאה בגיל 22 ופעלה רבות למען שוויון זכויות לקהילה האפרו אמריקאית. בזכות הישיגה יוצאי הדופן על אף סיפור חייה


המורכב, היא הפכה לדמות נערצת ומודל לחיקוי והערצה.

וילמה רודולף נפטרה ממחלת הסרטן - אותה לא הצליחה לנצח - ב 1994 כשהיא בת 54 בלבד.


ובנימה אישית, סיפורה של וילמה רודולף הוא אחד מהביטויים מרחיקי הלכת והמרהיבים שהקדימו את תורתו ומשנתו הכתובה של הרב ראובן פויירשטיין - אבי תורת "ההשתנות הקוגנטיבית מבנית".

פוירשטיין, חתן פרס ישראל, טען באופן אבסולוטי "שכל אחד יכול להשתנות, ללא קשר לגיל ולחומרת מחלתו".

עבורי כאם, כמטפלת וכמנחת הורים, אמונה זו הינה אקסיומה שאין להתווכח איתה.

על מנת שהשינוי יתרחש, הדבר הראשון הוא לרצות לעשות את השינוי ולהיות מוכן גם לתהליך המורכב ולמחירים שהשינוי מצריך. שנים רבות לפני שאיגד ופיתח את גישתו ושיטתו רודולף הוכיחה את האמת הטמונה בה. לנו נותר רק לאמץ ולצעוד לאורה בבחינת - "אין דבר העומד בפני הרצון".

עוד על Wilma Rudolph מוזמנים לקרוא ולצפות


77 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page